ליל

From Proto-Semitic *layl- (“night”). Cognate with Arabic لَيْل (layl, “nighttime”).

לַיִל • (láyil) m (plural indefinite לֵילוֹת, singular construct לֵיל־) [pattern: קֶטֶל]

1. (literary) night
   • 1910 – 1970, Nathan Alterman, עוד אבוא אל סיפך :

     כי ביתך העני כה חשך לעת ליל \ ועצוב בו וודאי לאין סוף.

     Because your poor house is so dark at night time / And it is doubtlessly sad in it without end.

• לַיְלָה (láyla)

• חֲצוֹת הַלֵּיל (khatsòt-haléyl)

לֵיל • (leil)

1. singular construct state form of לַיְלָה (láyla)‎
2. singular construct state form of לַיִל (láyil)‎

Borrowed from French Lille.

לִיל • (lil) m

1. Lille (the capital city of the Nord department, France; capital city of the region of Hauts-de-France)