בכה

Hebrew

Etymology
Root
ב־כ־ה‎ (b-k-h)

Compare Aramaic ܒܵܟ݂ܹܐ‎ (bāḳē), Arabic بَكَى‎ (bakā), Ge'ez በከየ (bäkäyä), Maltese beka, Akkadian 𒁀𒆪𒌑𒌝 (bakûm).

Pronunciation
  • Audio(file)

Verb

בָּכָה • (bakhá) third-singular masculine past (pa'al construction, infinitive לִבְכּוֹת‎)

  1. To cry, weep.
    • Tanach, Exodus 2:6, with Young's Literal Translation:
      ‏וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה׃‎‎
      vatiftákh vatir'éhu 'et hayéled v'hiné ná'ar bokhé vatakhmól 'aláv vatómer miyal'déi ha'ivrím zé
      and openeth, and seeth him -- the lad, and lo, a child weeping! and she hath pity on him, and saith, `This is [one] of the Hebrews' children.'
    • אפרת גוש, תמיד כשאתה בא
      כשאתה בא אני נופלת בגללך
      אני רוצה לבכות‎
      אני יודעת למה באת ומה אסור לי לצפות
    • עידן רייכל, אולי הפעם
      אני בוכה לילות שלמים עלייך ועלי
      על איך שפעם ועל איך שלא עכשיו
      כשמתנפץ חלום של סתיו

Conjugation
Conjugation of בָּכָה‎ (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לִבְכּוֹת‎
  • action noun: בְּכִיָּה‎
  • passive participle: —
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first בָּכִיתִי‎בָּכִינוּ‎
second בָּכִיתָ‎בָּכִית‎בְּכִיתֶם‎1בְּכִיתֶן‎1
third בָּכָה‎בָּכְתָה‎בָּכוּ‎
present בּוֹכֶה‎בּוֹכָה‎בּוֹכִים‎בּוֹכוֹת‎
future first אֶבְכֶּה‎נִבְכֶּה‎
second תִּבְכֶּה‎תִּבְכִּי‎תִּבְכּוּ‎תִּבְכֶּינָה‎2
third יִבְכֶּה‎תִּבְכֶּה‎יִבְכּוּ‎תִּבְכֶּינָה‎2
imperative בְּכֵה‎בְּכִי‎בְּכוּ‎בְּכֶינָה‎2
notes
  1. Pronounced בָּכִיתֶם‎ and בָּכִיתֶן‎ in informal Modern Hebrew.
  2. Rare in Modern Hebrew.

Verb

בִּכָּה • (biká) third-singular masculine past (pi'el construction)

  1. defective spelling of ביכה‎
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.